מילון הזוגיות
ז
זהות אישית - תנאי בסיסי ליצירת קשר משמעותי, לפי הפסיכולוג אריקסון. פיתוח זהות אישית מתייחס ליכולת של הפרט לתפוס את עצמו כישות נפרדת בעלת ערכים, אמונות ודעות משלו ולהעריך כיצד החברה תופסת אותו. תפיסה זאת מאפשרת את תחושת הנפרדות מהזולת והיכרות עם ה"אני" ומגבלותיו. זהו תנאי מקדים ליצירת זוגיות שבה ניתן פתח תחושת "אנחנו". פיתוח זהות אישית נעשה על ידי קיום אינטראקציות עם הסביבה.
זוגיות - קשר בין שני אנשים שיש בניהם חיי שיתוף. זהו סטטוס המשקף יחסים הדוקים וקרובים, שיש בהם אינטימיות, הדדיות, משיכה רגשית ותקשורת נעימה. ישנם סוגים שונים של זוגיות כמפורט להלן.
זוגיות ממצה - זוגיות המשלבת תועלת ועלות. זוגות הנמצאים במערכת יחסים כזו מגלים פחות אינטימיות ביחסיהם, והם מפנים את עיקר מרצם לילדים. פרידה מבין זוג בזוגיות כזו עלולה להיות יקרה עבור כל אחד מבני הזוג.
מזוג למשפחה - השלב הארוך ביותר בו הזוג עובר תהפוכות זוגיות ואישיות. מעבר חד מזוג למשפחה מתרחש עם הבאת ילד ראשון. הזוג נשאב לצרכיו של הילד וצריך ללמוד תוך כדי תנועה כיצד לנהוג ומה לעשות. החיים הזוגיים עוברים שינוי בסדרי עדיפויות ובמשאבים המופנים כלפי הילדים על חשבון ההורים העייפים והמותשים. יש זוגות שיודעים לדלג על מהמורות, אך יש כאלו שאין להם מספיק כלים והם צוברים כעסים ומתחים הנובעים מהבדלים בגישות חינוכיות, מריבות על נפרדות, על הזוגיות עצמה ועל התא המשפחתי בכללותו.
זוגיות מונוגמית - זוגיות זו מצביעה על בלעדיות זוגית וויתור על יחסים עם אחרים. יש זוגות המצליחים לפתור את הדילמה הזאת בתוך המערכת הזוגית שלהם ויש כאלו שלא מצליחים בכך ופונים לבגידה.
זוגיות המנותקת רגשית - זוגות המחזיקים באמונה, כי העיקר בזוגיות היא הגברת התועלת והפחתת ההפסד. זוגיות זו מבוססת לרוב על מחויבות ומאופיינת בניתוק רגשי. בזוגיות זו פחות חשובה האינטימיות והחברות. הרציונל העומד מאחורי זוגיות זו הוא שלא כדאי לעזוב את הקשר, וכי עזיבתו כרוכה בסיכון גדול והעלויות שלה גבוהות מאוד. ידיעה זו מהווה גורם מאיים ומפחיד. זוגות המנהלים סוג כזה של זוגיות מייחסים משקל רב להשקעה הכלכלית והנפשית וחוששים מהמחיר הכלכלי של פרידה וממחיר הבדידות.
'זוגיות משמרת' - זוגיות שבה כל אחד מבני הזוג מגלה התעניינות פעילה ומכבדת בחיי האחר על ידי קיום שיח פתוח ולא חקירה.
זוגיות נדיבה - זוגות המייחסים משקל רב לתועלת שיש להם מהמערכת הזוגית, ופחות מתמקדים בעלות שלה. אלו זוגות שנשענים על מערכת יחסים מטיבה, שבאה לידי ביטוי בהבעת חיבה, במחוות, בתמיכה ובמחמאות. הם בדרך כלל בני זוג בעלי סיפוק רב ממערכת היחסים ושוררת בניהם קרבה ואינטימיות. זוגות המנהלים סוג זה של יחסים משלבים ביחסיהם עלות ותועלת ונותנים להם משקל שווה בשיקוליהם.
זוגיות של נפרדות יתר - במערכת זו כל אחד מבני הזוג פועל לפי רצונותיו, מחשבותיו והחלטותיו, תוך התעלמות מהאחר. זוגיות זו סובלת מעצמאות יתר ונבדלות גדולה. במערכת זוגית זו כל אחד מבני הזוג מקדיש זמן רב רק לענייניו האישיים, עד כי שני בני הזוג חיים במקביל, אחד ליד השני, תוך מרחק רב בניהם.
זוגיות פוליאמורית - זוגיות בה ניתן לאהוב יותר מאדם אחד בו זמנית, בין אם הקשר מיני, רגשי, רוחני או ממוסד. זוגיות זו מבוססת על ריבוי מערכות יחסים.
זוגיות של תלות יתר - זוגות רבים אוחזים בתפיסה מוטעית, לפיה "הביחד" אומר שהם אמורים לפעול, להרגיש ולחשוב ולרצות אותו דבר. זוגות אלו רואים באחד שלוחה של השני ולא אדם נפרד ועצמאי. הם מצפים מבן הזוג לקבל מענה מידי לכל צרכיהם ושוללים ממנו את אישיותו העצמאית. כל ביטוי של עצמאות מעורר חרדה ואיום המביא לתגובה תוקפנית או לריצוי.
ח
"חוסר אונים נלמד" - תבנית מחשבתית האופיינית לזוגות הממשיכים לחיות בזוגיות לא מספקת והחרדות משאירות אותם משועבדים לחיים שאינם מספקים אותם, זאת מאחר שאינם מאמינים שהם חופשים לנהל את חייהם בעצמם.
חוסר איזון בבן זוג - מצב הנוצר כאשר אחד מבני הזוג עובר שינוי קיצוני, הגורר חששות וחוסר נעימות מצידו של האחר. כפי שמחלות פיזיות מתבטאות בסימנים גופניים, כך מועקה, לחץ ודיכאון מתבטאים בסימנים נפשיים, אשר אינם נראים כלפי חוץ. ביטויים יכול להיות הפיכת בן הזוג לקנאי יותר, מסתגר, מאשים אחרים בדברים שלא היו, מצר את צעדי השני, מפסיק לעבוד או עצוב במידה ניכרת. סימנים אלה מבשרים אזהרה, שכן המשך החיים עם בן זוג כזה יכול להביא לסבל רב עד כדי סיכון. במקרה כזה אין להישאר עם תחושות אלו לבד, אלא יש לשתף חברים קרובים ולבקש עזרה חיצונית, הכוללת היעזרות בטיפול מקצועי.
חזרה בתשובה של בן הזוג - במצב זה אחד מבני הזוג עובר שינוי גדול, המפר את ההסכם ביניהם, וההתמודדות עימו מערערת את שיגרת חייהם ושל משפחתם. שינוי זה מלווה בחששות ופחדים ומעמיד את הזוג בפני אתגרים חדשים. בדרך כלל הפתרונות הזמניים המושגים מוטמעים ומאומצים אל תוך שגרת חיים.
חופש ועבדות - מושגים סובייקטיביים הנתפסים בהרגשותיו ובמחשבותיו של האדם ומתבטאים במעשיו. כך למשל, יתכן שאדם שלא חסר לו דבר ועדיין יחוש שאינו חופשי, משום שאין לו יכולת לשנות את אירועי חייו. הדבר משליך גם על זוגיות - אדם המרגיש, כי החופש והבחירה ניטלים ממנו במערכת הזוגית ימצא עצמו פועל בדרך אחרת על מנת להשיג בחזרה את החופש שניטל ממנו.
חיבוק - מחווה פיזית הדדית המביעה חיבה, רוך וחום ומשרה ביטחון ונועם. החיבוק תוחם את המרחב של בני הזוג ויוצר אזור זוגי השייך רק להם. במעשה זה יש מעין אמירה, כי בן הזוג ״נמצא פה בשביל השני״.
חיים לאחר גירושין - פרידה היא אירוע טראומטי ומשמעותי, המצריך זמן להתאוששות. על כן אין זה נכון לגרוש הטרי ליצור מערכת יחסים בסמוך לסיום מערכת היחסים הקודמת, מאחר שהוא עדין לא פנוי רגשית לקשר חדש וצריך לעבור תהליך עם עצמו לפני שהוא "קופץ" למערכת יחסים חדשה. מאידך, לא רצוי לבחור בדרך של התנזרות, בה מוותרים על הרצון ליצור זוגיות חדשה.
"החיתוך הדק" - המבט החטוף הראשון, לחיצת היד או הפריט הראשון שנקלט בתודעה ומאותת, אם ניתן לחבב את האדם הניצב מנגד או לאו. שלב זה נמשך בין 40 ל-60 שניות. הרושם הראשוני הוא כבד-משקל ועשוי להטעות בצורה משמעותית, מאחר שהוא מושפע "מאפקט ההילה", המתייחס לנטייה לשער על פי תכונה אחת עולם מלא של תכונות אחרות. בהתבוננות חטופה כל אחד מבני הזוג מניח הנחות רבות, הנשענות על סטריאוטיפים, אמונות ומחשבות שבהם הם מחזיקים. רושם זה עשוי להקרין על הדייט כולו.
חמלה (compassion) - מקור המילה "לסבול יחד עם". מצב זה מתרחש כשאהבה נוגעת בכאבו של האחר ומהווה מעין חוף מבטחים עבור בן זוג המצוי בלב הסערה. זהו רגש שמטרתו להקל ולהפחית תחושת כאב, סבל וצער בקרב בן הזוג. היא כוללת אמפתיה, דאגה ורצון לסייע, ולכן מלווה בדרך כלל במעשים כדי לפעול לרווחתו של בן הזוג.
חמלה עצמית - זיהוי רגשות קשים וריסונם, כך שיאפשרו תגובה גמישה בהתאם לנסיבות ולא התנהגות אוטומטית המוכתבת מראש. במצב זה הפרט מעניק לעצמו את הרשות להרגיש רגשות בלתי נעימים ובמקביל מניע אותו לקחת אחריות על חייו.
חרדת נטישה - תופעה טבעית ובריאה ששורשיה נעוצים בילדות המוקדמת. היא מצויה בכל אדם ברמות שונות ומלווה אותו לכל אורך חייו. חרדה זאת מבטאת חשש מסיום מערכת יחסים או אובדן של אדם קרוב, והיא מתבטאת במידה מסויימת בכל מערכת יחסים, ואף בזוגיות בריאה.
חשיבה חיובית - ד"ר סליגמן, אבי התיאוריה של "הפסיכולוגיה החיובית", שם דגש על חצי הכוס המלאה. לפיו, הפרט קובע את העדשה דרכה העולם ניבט אליו - אדם פסימי מטבעו יטה לראות הכול ״שחור״, ואילו האופטימי יצבע את חייו בצבעים ״ורודים״. על מנת לחשוב ״חיובי״, על האדם להיות ניחן באומץ, באדיבות, בכנות ביושר ובסלחנות. הוא צריך להיות נכון להפנים, כי המצוקות שהוא חש נובעות ממחשבות, רגשות ואמונות, הנוצרות על ידו. חשיבה חיובית אינה תכונה מולדת, אלא תלויה בהתנסויות של האדם בחייו וביכולת לפתח מחשבה שהופכת במרוצת הזמן לדרך חיים.
חשיבות המריבה לזוגיות - כל הזוגות רבים, אך הם נבדלים בכמות ובאיכות המריבות. באופן שאולי לא מפתיע, מריבות ואי-הסכמות לא רק שאינן פוגעות בקשר, אלא הן חיוניות והכרחיות להתפתחות והצמיחה של הזוגיות והפרט. מכאן שמריבה היא אינה בהכרח שלילית ויש בכוחה להביא את הזוג למקום טוב יותר, אם יודעים לנהל אותה נכון.